1. השוורים הצעירים נראים מצויין
אתם לא חייבים לספר לי שקווין לאב וקיירי אירוינג לא שיחקו במשחק הביתי של הקאבס נגד שיקגו. אני חזיתי בעניין בכל 48 הדקות ואני יודע בדיוק מי שיחק ומי לא, וחסרונם של לאב ואירוינג, אגב, לא מעניין אפילו את בת דודתי פועה, המבלה את שנותיה האחרונות במוסד מיוחד על שפת הים בבת-ים, ונהנית שם מחיי חברה עשירים והרצאות יומיות על התקופה הרומאית בארץ הקודש, ועל הסופר אחד העם.
מה שאותי עניין היה משחקם המצויין של מייקל קרטר-ויליאמס ודאג מקדרמוט. במיוחד מקדרמוט. הוא היה 3 מ-4 מה-3 (ס"ה 6 מ-9) עם שמירה טובה ו-16+ רייטינג, ולמה הויברג לא נותן לו לשחק יותר היא חידה עבורי.
מייקל? עם ה-1.98 מ' שלו הוא הפוינט גארד הגבוה בליגה (אלא אם כן אתם מחשיבים את הגריק-פריק כפוינט גארד אמיתי), וללא ספק אחד החזקים, המהירים, והבטוחים בעצמם מכולם.
הבעייה שלו?
זריקה מרחוק, אם כי הוא השתפר מאד. אבל היו לו שתי זריקות פנויות שלא פגעו בשום דבר מלבד זכוכית הסל, כחצי מטר מה-RIM. אבל הוא קלע שלוש מצויינות מרחוק עם שלוש כניסות מהסוג של לברון ג'יימס, ואני בטוח שהוא ישתפר ממשחק למשחק, ויהיה הפוינט גארד הקבוע והטוב של הבולס. הוא יהיה MIS-MATCH לכמעט כל פוינט גארד בליגה כשיתחיל לשחק יותר תחת הסל, כמו ג'ייסון קיד בזמנו.
הנה דוגמא לאתלטיות שלו, ומה הוא מסוגל לעשות:
אני עדיין מאמין בקבוצה הזאת, ובצעיריה (כולל ג'רמי גראנט שהיה ב-OFF NIGHT)
Bulls| Starters | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| T. GibsonPF | 34 | 9-10 | 0-0 | 0-0 | 2 | 5 | 7 | 2 | 1 | 1 | 3 | 1 | +11 | 18 |
| J. ButlerSF | 38 | 7-20 | 3-8 | 3-4 | 3 | 3 | 6 | 8 | 1 | 0 | 0 | 2 | +15 | 20 |
| R. LopezC | 23 | 3-5 | 0-0 | 0-0 | 3 | 2 | 5 | 1 | 0 | 1 | 2 | 3 | +6 | 6 |
| M. Carter-WilliamsPG | 28 | 6-13 | 0-3 | 1-2 | 0 | 3 | 3 | 3 | 1 | 1 | 2 | 3 | +2 | 13 |
| D. WadeSG | 27 | 3-9 | 3-4 | 1-2 | 1 | 3 | 4 | 4 | 2 | 0 | 4 | 1 | -7 | 10 |
| Bench | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
| C. FelicioPF | 11 | 0-2 | 0-0 | 1-2 | 2 | 4 | 6 | 0 | 0 | 0 | 0 | 2 | +0 | 1 |
| N. MiroticPF | 26 | 6-12 | 3-7 | 1-1 | 0 | 4 | 4 | 1 | 1 | 1 | 0 | 2 | +7 | 16 |
| D. McDermottSF | 32 | 6-9 | 3-4 | 2-2 | 1 | 5 | 6 | 1 | 1 | 0 | 0 | 1 | +16 | 17 |
| J. GrantPG | 20 | 1-5 | 1-4 | 2-2 | 0 | 2 | 2 | 3 | 1 | 0 | 1 | 3 | +10 | 5 |
| B. PortisPF | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| P. ZipserSF | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| R. RondoPG | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| I. CanaanPG | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| TEAM | 41-85 | 13-30 | 11-15 | 12 | 31 | 43 | 23 | 8 | 4 | 12 | 18 | 106 | ||
| 48.2% | 43.3% | 73.3% | ||||||||||||
2. ג'סטיס וינסלו OUT לעונה עם לָבְּרוּם קרוע
מפרק הכתף הוא מסוג "כדור וכיס" (BALL ANS SOCKET) המרשה תנועה לכל הכיוונים. מה שהכדור יותר גדול, ו"הכיס" יותר קטן (קטנה?), המפרק הוא יעיל יותר לתנועה לכל הכיוונים , אבל נוטה יותר לפציעות. (הירך לעומת הכתף נמצא בתוך "כיס" יותר עמוק – עמוקה? – ולכן התנועה יותר מוגבלת, אבל המפרק יותר יציב. למפרק הירך ישנו יתרון נוסף והוא שהחלק העליון של הגוף לוחץ עליו בלל כוח משיכת האדמה, ולכן הירך הוא מפרק יציב הנפגע בעיקר בשעת בעיטה כשהגוף לא סוכך עליו).
בעמידה, הכתף נוטה להתנתק ממצבה בגלל שכוח משיכת האדמה מושך את הזרוע מלמטה, ואז רק רצועות, גידי שרירים, ו-CARTILAGE מגינים על המפרק. הקרטילג' הזה הנקרא לברום מרשה לעצם ההומרוס לנוע בתוך המפרק. הקרטילגג של הלמברום הוא עבה במיוחד, וכשהוא נקרע הוא חייב להיות מחובר ע"י ניתוח כי זרימת הדם שם קטנה מאד והקרטילאג' לא יירפא ללא ניתוח. זה מה קרה לג'סטיס וינסלו.
זמן הריהביליטציה הוא כ-6 חודשים.
3. ניילון קלקולוס מציע: Assist value by position
מה זה "ניילון קלקולוס"? ה-CALCULUS בשם כבר צריך לתת לך מושג. nyloncalculus.com הוא אתר המתמחה ב-מספרים לאנשים".
לפעמים יש להם רעיונות טובים, וכמה פעמים הם למעשה חידדו את מחשבתנו בקשר לעניינים שונים בסטטיסטיקה של ה-NBA.
הם כבר דיברו על ערך הדבר שאנחנו מכנים "אסיסט". במאמר שהופיע אתמול הם מציעים שישנו צורך לחלק סטטיסטיקה עבור אסיסטים לפי תפקיד השחקן בקבוצה. הם מציעים שאסיסט משחקן המשחק "5" (סנטר) הוא בעל ערך גדול יותר מאסיסט שמקבלים ע"י קליעה של שחקן המשחק "1" (פוינט גארד). ההיגיון ברור: שחקן "5" קולע ברוב המקרים קרוב לסל ואחוז הקליעה שלו גבוה יותר מכל שחקי 4, 3, 2, או 1.
הם לא סתם מדברים. הם מוסיפים סטטיסטיקה להוכחה.
אז מה? האם יתחילו לתת אסיסטים עם דרוגים, כגון 1.8 אם הסל נקלע ע"י הסנטר בדאנק (ז"א שהמסירה של זה שמקבל אסיסט היא 'איכותית'), ואם מסרת לסטפן קרי הקולע מ-11 מטרים האסיסט שווה רק 0.4 כי הקרדיט האמיתי צריך ללכת לסטפן קרי, ולא לזה שמסר לו כדור לזריקה מ-11 מטרים?
לחולי מספרים זהו מאמר די מעניין.
4. מאמר שני בניילון קלקולוס שואל אם "Are there too many 3-pointers"?
אין שאלה שהנטייה לעבר זריקה ה-3 היא במגמה עולה לאורך ורוחב הליגה. היום רוצים שגם סנטרים יהיו מסוגלים לקבור אותה משם. היחס היום בליגה בין זריקות מה-3 לכל הזריקות האחרות הוא 1 ל-3. המאמר לא מדבר על האסטטיקה שמאבדת הרבה מיקרתה במשחק בו השחקנים עומדים ומפציצים מה-3 ללא הרבה היסוס. מי ירצה ללכת למשחקים כאלה? עדיף כבר ללכת לקירקס בו ישנו איזה מוקיון הקולע מחצי מגרש 5 מ-7.
המאמר רק מזכיר אסטטיקה כי באתר הזה רק מספרים מדברים (כמו אצל כמה מאיתנו…). אז מה הם אומרים על המספרים?
העובדה המספרית הפשוטה היא שזריקת ה-3 היא לא הזריקה הטובה ביותר בכדורסל. היא למעשה הגרועה ביותר. הזריקה הטובה ביותר בכדורסל היא הזריקה מתחת לסל. הזריקה השנייה ביעילותה היא זריקת הפאול. אם כל שחקני הליגה היו מחליפים את כל זריקות המיד-ריינג' שלהם מ-10' (3.3 מטרים) ומעלה בשלשות, היה לך יחס של 0.56 משלשה על כל FIELD GOAL, או בערך 0.5 PER TRUE SHOT שנזרק. ליוסטון למשל יש יחס של 0.46 של שלשות ל-FIELD GOAL. הם מגיעים לסף הסיכון בו הם מוותרים על זריקות יותר 'ערכיות' כזריקות מתחת לסל, או זריקות פאולים. הטבלה הזאת מראה את המגמה ל-3 נכון להווה:
ישנה כמובן עוד בעייה עם קשת ה-3 שהיא לא שווה מהסל במרחקה. אם המגמה להמשיך להטיל לבנים מה-3 תימשך, ישנה חובה לעשות את הקשת שווה, אבל להרחיקה בערך 30 ס"מ ממרחקה הרב ביותר היום, ולעשותה שווה לכל קישתה.
הווה אומר?
חובה להרחיב את רוחב המגרש ב-1.20 מ'. אז, אולי, לא ייקחו יותר שלשות ברמה של 50% משאר הזריקות, כפי שעושים היום, דבר שהוא גם לא אסטטי וגם לא יעיל מתמטית.
אז אני שואל: אם כך, למה קבוצות לא זורקות יותר מתחת הסל מאשר זורקות מדאונטאון?
ואני עונה: כי היום לא יודעים איך, ואין סנטרים שסומכים עליהם שיקבלו כדור תחת הסל ויידעו איך להכניס אותו.
5. אני מוכן להתערבות
אני מוכן להתערב על ארוחת דגים כשאני מגיע לארץ בנובמבר (אם אתה לא אוהב דגים, בכל מסעדת דגים ישנם סיחים) שראסל ווסטברוק לא מסיים את העונה עם ממוצע של טריפל-דאבל.
6. ווסטברוק מכה כדור בשופט ב-TO (בכוונה?)
7. אריק פינקוס, LAKERS LEAD WRITER מכריז: "רנדל הוא השחקן הטוב ביותר של הלייקרס"
ג'וליוס רנדל מרגיש מאושר. "הבן שנולד לנו לפני שבועיים הוא הדבר הנפלא ביותר שקרה לי בחיי", אמר בן ה-22 שהתראיין ע"י ESPN.
–אז אתה מרגיש שמאומה לא חסר לך?, הוא נשאל.
–הייתי יכול להשתמש בתספורת. עכשיו אני אבא ואני לא יכול להיראות כפי שנראיתי כשהייתי צעיר!
לג'וליוס, ולחברתו/ארוסתו קנדרה שואו נולד ילד ב-23 לדצמבר וג'וליוס בעננים.
ושלשום הוא קלע 19 עם 14 ריב' ו-11 אס' בנצחון 102-116 על ממפיס, והפך לשחקן הששי בליגה עם טריפל דאבל (מי חמשת האחרים? בתגובות, מבלי להסתכל בגוגל. אני ניחשתי נכון!).
אריק פינקוס, כתב ראשי על הלייקרס ב'אינסיידר' ובבליצ'ר-רפורט כותב: "הוא 2.11 מ' שוקל 260 פאונדס (118 ק"ג) ונע כמו סמול פורוורד. הלייקרס התברכו בכמה צעירים טובים מאד, והוא מתבלט יותר ויותר כטוב ביותר בין ה-BUNCH. הוא הופך יותר ויותר לשחקן שקשה מאד לשמור עליו". הוא הופך ל-NIGHTMARE לכל שומר בגלל שהוא מהיר וזריז הרבה יותר מהשומרים עליו אם הם במימדיו. הבעייה שלו? לפעמים הוא נירדם באמצע המשחק. הוא לא ALERT מאה אחוז מהזמן".
על זה הגיב לוק וולטון:
"I told him I thought he was really, really good tonight, and not because of the numbers. I don't care about the numbers," Walton said after his team's victory. "The thing that I liked the most about his game tonight was he was alert the whole game. He still made mistakes, but there was never a time he was on the court where he was just standing up and checked out of a possession. That's huge progress."
8. הגריק פריק בבאזר ביטר
9. הפציעה בעקב של לברון נגד הבולס (שטויות! הוא אף פעם לא ניפצע!)
10. NBA 2K7 – קבוצת החודש שלי
לברון.
ווסטברוק.
הארדן.
הרוקי הזה של מילווקי (שכחתי איך קוראים לו).
רונדו(?)
ברוגדון
ווסטברוק
הארדן
רונדו
לאב
לברון
?
הלוואי שהבולס יתאוששו. מקדורמט בחור מוכשר. אני עוד לא סגור עלMCW אבל נדע יותר על ההתאמה שלו לקבוצה בשבועות הבאים
אל תדאג בקשר ל-MCW. רק שלא ייפצע שוב.
הרבה פעמים יש נטייה לעשות טעות ולהגיד שקליעה מ3 ב40% שוות ערך לקליעה מ2 ב60%. זה אולי נכון אבל זריקה ל3 מבטלת את הזריקה הכי יעילה שהיא קליעת עונשין. מצד שני, השחקנים פיתחו מיומנות כל כך גבוהה לסחוט עבירות על השלוש שגם זה כבר לא כל כך מדויק
למעשה מבחינה מספרית עונשין היא הזריקה הכי פחות יעילה.
אם היעילות של זריקות נקבעת על פי כל כמה זריקות אתה מקבל בממוצע את סך הנקודות של הזריקה (תיאור קצת מוזר כי לא הצלחתי למצוא אחד אחר, הסבר בהמשך) אז היחס הוא כזה:
לזריקה משלוש היעילות היא פעם אחת בשלוש ניסיונות 33%, בגלל ש3*0.33=1
לזריקה משתיים היעילות היא פעם אחת בשתי ניסיונות 50%, בגלל ש2*0.5=1
ולכן אם מסתכלים עליה ככה זריקת העונשין היא הזריקה הכי פחות יעילה מכיוון שבשביל שהיא תהיה יעילה צריך לקלוע ב100%, 1*1=1.
ולכן מכיוון שמעולם לא היה אף שחקן עם ממוצע עונתי של 100% מהעונשין זו בעצם הזריקה הכי פחות יעילה.
ואז ראיתי שגילרי מוצא דרך אחרת להסתכל על זה שתי תגובות מתחת לזו
זה ברור אבל תשים דברים בקונטקסט. אתה לא מקבל זריקה בודדת כשאתה הולך לקו אלא שתיים. לכן מבחינת פרקטית כאופציה לסיום התקפה אתה צריך לקחת שתי זריקות עונשין ולכן זו האופציה היעילה ביותר.
מנחם, לא קראתי את המאמר (לא מצאתי, אשמח לקישור) אבל לא נראה לי שהבנת את הכוונה.
אני מסתמך על זיכרון כאן אז אז תתפוס אותי במילה אבל לפי האנליטיקס לייאפ זו הזריקה הכי טובה בכדורסל, אחר כך שלשה מהפינה, אחר כך זריקה מהקו, אחר כך שלשה מהטופ, אחר כך מיד ריינג' ובסוף פוסט אפ.
פוסט אפ זו הזריקה עם ה'שווי' הכי נמוך כי היא תמיד 'קונטסטד'.
מה שכן לא הכל זה אנליטיקס, ושחקן פוסט אפ חכם יכול לנצל את הפוסט אפ
א' – להוצאה לקליעת שלוש הרבה יותר פנויה ונוחה
ב' – לסחיטת פאול
ג' – לכווץ את ההגנה ובכך להשאיר יותר מקום לקלעים.
אני מאוד בעד הפוסטאפים וחושב שהם בהחלט לא מנוצלים מספיק, והרבה מזה בגלל חוסר מיומנות של הגבוהים כמו שציינת.
מצד שני כשיש לך חודרים כל כך טובים כמו הארדן למשל, הוא יכול לעשות את אותם הדברים בדרייב אנד קיק, כך שהמיומנות העילית שלו עולה על מיומנות של הגבוהים בפוסט ולכן משתמשים בדרייב אנד קיק במקום בפוסט (עד שיבוא טאונס ויוכיח שהוא לא פחות ואף יותר יעיל הדברים האלו).
ולגבי הרעיון של הרחקת קשת השלוש שתהיה שווה לכל אורכה, אני בעד. מה שיפה בליגה זה שהיא יודעת להשתנות ולהסתגל כל הזמן. הרחבת המגרש והרחקת הקשת תיתן עוד יותר מרווח לפעול בפנים, ככה שאני בהחלט רואה את היתרונות הפוטנציאלים.
אחרי שנגביה את הטבעות במטר – מטר וחצי..
הרי הזריקה היא לא שלשה ואפילו לא לייאפ, אלא הטבעה..
"מה שיפה בליגה זה…
מעניין שאף לא מדבר על כמה קל היום לתת דאנק. לווין דופק 360 מהעונשין, כאילו היה דמות מהמשחק מחשב ההוא משנות ה90 עם מג'יק ולארי כפרזנטורים, והיית צריך להחזיק טבלה של תשובות על מנת לענות על שאלה מוגרלת, כדי להיכנס למשחק (כמה שנים.. סטוקטון = 12) הייתה שם הטבעה מהעונשין של איזה 1024 מעלות בלי להגזים/
"הרי הזריקה הכי טובה, היא לא שלשה, ואפילו לא ליי אפ, אלא הטבעה.. אז בוא נגביה את הטבעות."
לחובבי הנוסטלגיה
https://www.youtube.com/watch?v=Rt_dzyszSak
איזה נוסטלגיה 🙂
אחח הנוסטלגיה.
בתור נערים טחנו אותו עד דק אי שם בסוף ה-80 העליזות.
זה המשחק שבו טים מאלינס קלע 114 נקודות במסגרת ALLSTAR (את כל הנקודות של הקבוצה בעצם).
זה המשחק שחבר היה מרגיז אותי ושם את ג'ורדן כסנטר ומטביע אוטומטית כשהיה מקבל כדור בכל מקום בבקבוק.
זה המשחק שבו אייזאה תומאס, בניצוחי, שבר את השיא של תומאס האמיתי (זה היה 16 נק' בדקה וחצי במציאות?) כתוצאה מאיזה באג שאיפשר לו לקלוע 6 שלשות רצוף (חטיפה שלשה וכו).
אפלטון, זריקות עונשין הם עדיין הזריקות הכי טובות שיש.
אם נשווה שלשה ב-40%, לזריקה מתחת לסל ב-70% ועונשין ב-75% נקבל:
שלשה- 1.2 נקודות לזריקה
לייאפ – 1.4 נקודות לזריקה
עונשין- 1.5 נקודות לצמד זריקות.
פיספסתי משהו ?
לקחתי סטטיסטיקה ל10 זריקות כי זה יותר פשוט .
יוצא ש מ10 זריקות לטווחים שונים לפי האחוזים שלך תקבל :
מ2 – 14 נקודות
מ3 – 12 נקודות
עונשין – 7.5 זריקות
מה שאתה מפספס הוא שאתה לא מקבל זריקה אחת על פאול אלא שתיים. אם הייתה רק זריקה אחת היה עדיף לעשות פאול כל התקפה (דרך אגב זה היה המצב בשנים המוקדמות של הליגה).
אני בנסיעות והסתובבויות כל היום אז לא יכול לאמת נתונים, אבל לפי הזיכרון שלשה מהפינה שווה 1.8 או 1.6 מה שהופך אותה לאפילו יותר טובה מעונשין ולייאפ.
יכול להיות שהחלפתי בין הלייאפ לעונשין.
עוד נקודה היא באיזה אחוז השלשות הופכות לבאמת שוות ולדעתי זה הרבה פחות מ-40%. אני חושב שכדאיות השלשה על פני כל דבר אחר חוץ מעונשין מתחילה כבר ב-35%.
כך שיוסטון זורקת 40%-50% מהזריקות שלה משלוש ב-37% עושה את זה משתלם לפי האנליטיקס. אם האחוזים ירדו כבר ל-30% אז זה לא משתלם
כדי להגיע ל-1.6 לזריקה אתה צריך לקלוע את השלשות האלו במעל 50%..
מה שיוסטון עושה הוא בהחלט הדוגמא לאיך זה עדיין משתלם.
46% מהזריקות הן שלשות ב-38% = 1.14 לזריקה
אלא מהפינה נכנסות להם ב-41%= 1.23 לזריקה.
31% מהזריקות הן מתחת לסל ונכנסות ב-68%= 1.36 לזריקה.
כל שאר הזריקות נכנסות להם בפחות מ-40%= פחות מ0.8 לזריקה.
כדי שהשלות יהפכו לפחות כדאיות מהזריקות האחרות הם צריכים להיכנס בפחות מ-27%. לכן זה ממשיך להשתלם (מאד להשתלם).
זה פסיכי מה שאתה אומר.
הקטע שאלו סטטיסטיקות שלקוחות מעולם הבייסבול של 160+ משחקים בעונה. ז"א שמדובר על השתלמות לטווח ארוך.
השאלה הגדולה אם גישה כל כך קיצונית יכולה לעבוד גם בפלייאוף. אם בבייסבול זה לא ממש עבד בפלייאוף, לא בטוח איך זה יעבוד בכדורסל.
בקיצור מזל שיש את הארדן. זה לא רק מספרים.
איך זה קשור לבייסבול?
אם אתה ממשיך לקלוע באותם אחוזים בפלייאוף מבחוץ אז בודאי שזה ימשיך לעבוד. מה בדיוק קליבלנד עשתה עד הגמר בעונה שעברה? זה דרך אגב הביא את לו לתובנה שהם צריכים להמשיך ולזרוק כמה שיותר שלשות פתוחות גם העונה ותראה את התוצאה (כלומר כשלא חצי קבוצה בחדר מיון).
באסה שאני לא יכול לבדוק נתונים ולחטט קצת בגוגל.
אבל הקטע של ה'מוריבול' נלקח מאנליטיקות של בייסבול שהוא שינה להם קצת את הנוסחאות.
הרעיון המקורי שלו היה שזה הכל מספרים. אתה לא צריך ממש מאמן (מילים שלו) אלא רק להכווין שחקנים לעמדות האידיאליות ולסמוך על אחוזים.
מה שלקח לו זמן להבין שזה לא רק מספרים, ויש גם עניין של כימייה, ולהכווין שחקנים זה לא כזה פשוט.
הקטע המפחיד הוא שזה באמת עובד לו השנה ויוסטון משחקת כמו תכנת מחשב.
מעבר לזה שלא נכון גם בבייסבול, אופי המשחק בכדורסל שונה מאד כי זה לא שחקן מול שחקן. בלי קשר אבל העיקרון המנחה הוא לקחת זריקות כמה שיותר יעילות. את זה הרוקטס עושים.
יכול להיות שלא הבנתי. אבל קראתי פעמיים
לברון
ראס
הארדן
לאב
דוראנט
ווסטברוק
הארדן
לברון
דוראנט
ברוגדון
התשובה היא
ווסטברוק
הארדן
לברון,
דוראנט
ג…ר…י…ן
מנחם אני חושב שאתה מתכוון רק לכאלה שעשו 2 טריפלדאבלים וגם
גריקפריק
לברון
הארדן
ווסטברוק
היי – דריימוד גרין הוא השביעי….
נכון!!!!!!!!!!! גרין
מנחם אתה לא לומד מטעויוית- זכור איך התלהבת משיקאגו בניצחון הקודם שלה על הקאבס ואיך זה המשיך.. הבעיות הכרוניות של שיקאגו לא נפתרות כתוצאה ממשחק בודד כזה או אחר
אני חי את הרגע
וmcw הוא בלוף – כשתראה אותו משחק יותר כבר תבין לבד למה
למי שרוצה לקרוא את הבלוג השבועי של ג'סטין ווילארד ב- nylon calculus בו מדברים על סעיפים 3,4:
http://fansided.com/2017/01/04/nylon-calculus-week-10-in-review-assist-stats/
עכשיו קצת על מה שכתוב שם כי האינטרפטציה שמנחם מביא קצת מעוותת.
לגבי האסיסטים. ווילארד לא מציע מדד חדש אלא רק מעלה את השאלה: האם אסיסטים שמוסרים סנטרים לדוגמא הם בעלי ערך גבוה יותר מאלו שמוסרים פויינט גארדים. הדרך שלו לבדוק היא לראות איזה אחוז ממסירות האסיסטים של שחקני כל אחת מהעמדות הובילו לסלים קלים= דאנק או לייאפ. התוצאה הקצת מפתיעה היא שאין הבדל מהותי בין אחוז האסיסטים לסלים קלים המגיע מכל אחת מהעמדות.
לגבי קצב השלשות. השלשה היא הזריקה הכי טובה אחרי זריקות עונשין ואחרי זריקות ממש מתחת לסל. כל זריקה אחרת שהיא מעל מטר מהסל היא כבר פחות טובה (בממוצע כמובן) משלשה. מה שווילארד ניסה לבחון הוא עד מתי נוכל לצפות לעלייה המתמשכת בכמות השלשות הנזרקות. התשובה הפשטנית הייתה עד שכל הזריקות בטווחים הביניים יעלמו. הווה אומר שכשהזריקות לשלוש יהיו 50% מכלל הזריקות. יוסטון דרך אגב לא רחוקה רק כ-10% מהזריקות שלהם מגיעות בטווח שבין 10 פיט לקו השלוש.
כמובן שזו אנליזה פשטנית שמניחה שהדיוק נשאר אותו דבר ברגע שחלוקת הזריקות משתנה. זה מן הסתם לא יהיה המצב מכיוון שיהיו הרבה פחות זריקות פנויות. אם באמת היה ניתן לבחור את מיקום הזריקה ולקבל ישירות את הממוצע ה"דרוש" הייינו רואים רק זריקות מתחת לסל.
תודה על המעורב 🙂
ספר לנו עוד על בת דודתך פועה בבת ים.
מה מגישים לארוחת בוקר ? ומה לתה של מנחה ?
יש שם טורניר ברידג' ?
היא בת 89 ועושה יוגה על שפת הים כל יום עם הזקנות האחרות. בעלה היה מפקד המשטרה הצבאית והיא היתה המזכירה הראשית של "כור), ואלופת ישראל בשחחית 100 מ' גב ב-1946
לברון
ראס
הארדן
ברוגדון
דריימונד
אחלה מעורב.
חבל על ווינסלו, אבל עכשיו אולי יהיה אפשר ללמד אותו זריקה אחרת. בינתיים צריך להמשיך לתת לג'יימס ג'ונסון כמה שיותר דקות (וחוזה ארוך ככל האפשר) וגם לריצ'רדסון וטיילר ג'ונסון.
ברוגדון
לברון
ווסטברוק
הארדן
דוראנט
איפה שיש התערבבות מומי שם
מומי שם דג לוקוס ומנה ראשונה של ברבוניות על ווסטברוק
ווסטברוק יעשה טריפל דאבלס אם לא תקבל דג מכל הלב
מעורב פיצוץ!
הארדן
ווסטברוק
גריק פריק
ברוגדון
דריימונד גרין
דוראנט
לברון
(יצא לי יותר מחמישה…)
השוורים הצעירים אכן חביבים, השאלה אם ישמרו על יציבות, לא דבר שמובן מאליו בשיקגו.
הפציעה של ווינסלו היא מכה למיאמי אבל יוצרת הזדמנויות לשחקנים אחרים בקבוצה שיקבלו דקות לא מעטות.
הפגיעה של ווסטברוק היא 100% בטעות. אני במקום הליגה הייתי מבטל את הטכנית.
שכחתי את ברוגדון
1) כרגע הוא לפחות עדיף על רונדו, וזה לא אומר הרבה.
2) איכשהו הצלחתי לקרוא שלג׳סטיס (!) יש לברון קרוע. מעניין איך זה הגיע לראש שלי.
3) עד שלא אראה שבודקים איכות של ריבאונדים וחסימות לפי עמדות, אניח שמדובר בניסיון להחזיר את הגבוהים, ועדיף מהסוג הישן, לרלוונטיות.
4) מה אמרתי?
חוץ מזה שאין הרבה דברים אסתטיים יותר היום משלשה של קרי, הרעיון להרחיב את הקשת הוא טוב, בתנאי שתגביהו את הסלים ותגדילו את הצבע (תשאירו את חוק 3 השניות).
מה קשור הגבהת הסלים?
במה זה יתרום למשחק? כולנו אוהבים דאנקים ורוצים הרבה מהם.
הרחקת קשת השלוש (בפינות) תגדיל את הריווח ותאפשר יותר תנועה בפנים ויותר מרווח לקלעים מצד אחד אבל יקלעו באחוזים נמוכים יותר מהפינה כך שזה לא יראה כמו קרקס שקבוצות מטילות שלשות בלי הכרה
גם שלשות אוהבים וגם דאנקים יכולים להיראות כמו קרקס.
כרגע יוצאים למלחמה נגד השלשות כי זה הדבר החדש, אבל תזכור שגם לדאנקים עשו אותו דבר בדיוק, והליגה פרחה דווקא כששיחררו אותם.
הגבהת הסל תפחית את כוחם של הגבוהים והאתלטים מתחת לסל ותכריע אותם לשחק יותר רחוק, יצטרכו לסמוך יותר על קליעה ויכולת. מצד שני יהיה לשחקנים יותר מקום לשחק מתחת לסל.
הרחקת הקשת בפינות לא תגדיל את הריווח, להפך.
הסיבה היא שמן הסתם האחוזים מה 3 ירדו, מה שיאפשר לצופף יותר את הצבע.
הכדורסל של קליבלנד, ג"ס, ס"א של האליפות האחרונה, וגם יוסטון מוכיח שהקהל היום עבר לאהוב יותר את הקרקס של השלשות תוך כדי משחק קבוצתי, מאשר הירו דאנק.
הכדורסל היום הרבה יותר מאוזן בחלוקת זריקות מאשר ב ניינטיז ובטוח יותר מהאייטיז. לארי בירד זורק 2 שלשות במשחק וקולע פחות מ 1, לעומת אין ספור זריקות מיד ריינג' זה לא בדיוק מאוזן.
ובכלל איזון זה מה שהכי משתלם לך, ואם זה אומר להפוך ל"קרקס", אז שיהיה קרקס, מי לא אוהב קרקסים ?.. לא שמעתי אף אחד הולך לקרקס מדארנו, וביציאה אומר לבת זוגו "לא אהבתי, זה היה קרקס.."
ממזר, אתה מדבר על מה שקורה עכשיו.
אני מדבר על מה שיקרה עוד שלוש שנים.
כן אני מבסוט שיוסטון מנצחת ואם הם הגיעו למסקנה שלזרוק 40 שלשות למשחק זה מה שיעשה אותם מצליחים על הכיפאק אבל באיזה שלב זה הופך לפארסה?
אגב, יש סיבה למה קרקסים הפסיקו לעניין אנשים. כמה פעמים אתה יכול לראות אנשים קטנים קופצים לתוך חישוקים? איפה האריות של פעם?
קרקסים הפסיקו לעניין אנשים כי ארגוני ירוקים לא מאפשרים התעללויות בבעלי חיים, ואתה צודק, אריות עם רעמה אפריקאית באמת יותר מעניינים מאנשים קטנים קופצים לתוך חישוק בוער, מה עוד שלא בכבוד שלו לעלות באש..חוצפן.
דאנקים לא הפך לפארסה ? לא. למה ? כי זה משחק הכדורסל. זה כמו להגיד שנמאס לי שמכדררים את הכדור שהולכים, מה שכן, עם האתלטיות והגובה של ימינו אפשר לשאול באותה מידה לגבי הגבהת הטבעת.
לא לבטל את הדאנקים, אלא לאתגר את אמנות הדאנק לסטנדרטים של המאה ה 21, הרי זה כבר עשרות שנים אותו גובה טבעת. כמה שנים יש לקשת ה3 בניצול מלא ? 5 ?.
אז כשתשקול הגבהה של הטבעת, אני אשקול הרחקה של הקשת, למרות שאני בכלל חושב שצריך להוסיף עוד קשתות.
איך אומר מנחם? נחיה ונראה.
אני אומר לך שברגע שכל קבוצה תזרוק 40-50 שלשות למשחק כולם יתחילו להגיד שזה לא נראה כמו כדורסל.
אנחנו רואים כדורסל בגלל האתלטיות, בגלל הגיוון והמיומנות הדרושה לשחקנים בגובה של 2 מטר, וכן ההיילייטים כמעט תמיד יהיו דאנקים או אסיסטים מיוחדים, כי זה מה שאנשים אוהבים.
הם חצי אלים בשבילנו.
ברגע שכולם יתחילו לקלוע מהשלוש אתה תראה שהפופולריות של המשחק תרד והליגה תהיה חייבת להגיב.
כמו שבשנות השמונים והתשעים שינו את החוקים כדי לענות לדרישות השוק, גם הפעם יהיו חייבים להידרש לזה.
אתה חושב על הוספת קשתות והוספת הקרקס, אני חושב על הרחקת השלוש והחזרת הגיוון לכדורסל.
נדבר עוד 5 שנים
אמרו אותו דבר בסוף שנות ה70 ותחילת ה80 על קשת ה 3.
איך זה נגמר.. כולם יודעים (אני. בוכה. קיירי ארווינג בן זונה גדול )
שלשות מוסיפות למגוון ולמיומנויות של הכדורסל והשחקנים.
אני די בטוח שגם כשהתחילו עם הדאנקים היו שאמרו שזה לא כדורסל. עכשיו (מלפני 30-40 שנה) זה ההיילייט. גם שלשות הן כאלה, כי אנשים אוהבים גם שלשות ורואים את האסתטיקה שבהן.
שמע, אני לא מתלונן כאן כן? (גם לא על היעלמות האריות מהקרקסים). ליוסטון זה אחלה. וכל עוד הם מנצחים אני מבסוט. מה גם שיש את הארדן שלראות אותו משחק כדורסל זה כמו לצפות במוצארט כותב סימפוניה. אבל אני לא אוהב את כל הההטחות משלוש האלה, כמו שאנשים אחרים מתעצבנים שהארדן שולח את היד שלו קדימה רק מחכה שמישהו יעיז לשים שם יד. ככה אני מתעצבן לראות קבוצה עוברת את החצי, מסירה אחת ובום לשלוש. אבל זה המשחק אז יאללה שיהיה. אם זה מה שהילדים אוהבים היום…
1. מנחם, אסיסט זה אסיסט. אם נתת אסיסט לסנטר והוא קלע זה שווה למסירה שהגיע אל גארד והוא קלע אותה (כמובן במקרה של 2 נ"ק לשניהם).
אני חושב שאסיסט שמגיע מסנטר יכול להיות יותר טוב מאסיסט שמגיע מהרכז מפני שזה מעיד על הנעת כדור טובה, משחק עם תרגילים, וגבוה חכם שיודע להפעיל את כל השחקנים שמסתובבים סביבו. כלומר זה ההיפך מאסיסטים של ראסל ווסטברוק. אולי זה מה שהם התכוונו במאמר.
2. דבר שני, אי אפשר לחושב "מה היה קורה אם כולם היו זורקים רק שלשות" כי אז אחוזי הקליעה כבר לא היו 40% אלא הרבה פחות, מהסיבה הברורה שלא משחקים נגד קונוסים אלא נגד הגנה אקטיבית שהיתה מתפרשת בהתאם. לכן משחקי החשבונות האלה די תלושים מהמציאות, הצד השני מגיב, ולכן כן צריך מאמן (לידיעתו של מורי).
3. אולי מפסיק לקרוא לבולס "שוורים"?
יודעים מה ההבדל בין פר לשור?
תקרא להם פרים, תקרא להם שוורים (פר מסורס שנועד לעבודה), מה שבטוח, אין סיבה לקרוא להם אלופים.
מה ההבדל בין פר לשור? ומי מנצח בקרב ביניהם?
להשכלת כולם:
פר זה הזכר של הפרה.
שור=פר מסורס. טוב לעבודה בשדה כי הוא רגוע ולא שאפתן
חבל על ווינסלו. העונה הזאת מיועדת לשחקנים כמוהו.
מנחם, האם הפציעה של ווינסלו היא כזאת שעלולה לחזור בעתיד (נניח, כמו בעיות הברכיים של וויד ורוז)? והאם היא עלולה להשפיע על המשחק שלו, או שבעוד חצי שנה הוא יהיה 100%?
הניתוח יעשה מהכתף שלו יותר מוגנת משהיתה קודם
מעורב פצצה מנחם
תודה
מנחם כתבת דברים סופר חשובים!
לגבי יעילות לפעמים צריך לחזור ליסודות. למשל קליעות עונשין הן מצויינות כי לרוב הן לא מובילות למתפרצות בצד השני אחריהן. הן גם לא מעייפות פיזית ומאפשרות מנוחה קצרה לשחקנים.
שלשה מהצד של הגארד היא נוראית בפוטנציאל מכיוון שבצד השני יש מתפרצת או טרנזישין אוטומאטי. הריבאונדים של הפוינט גארדים בעלייה (אגב טריפל דאבלים) כי הקצב מהיר יותר (יותר פוזשינים) וכי יש יותר זריקות מבחוץ. הרבה יותר ריבאונדים היום נתפסים רחוק מהסל ומתחת לגובה הטבעת. לזריזות ומיקום יש חשיבות גבוהה ביותר היום לריבאונד (אין הרבה בוקס אווט זו אומנות גוססת…). תיאורתית כל גארד אם רק יחליט יכול לעשות היום 8 ריבאונד למשחק (אם יגנוב לגבוהים גם ריבאונדים בהגנה). צריך לבדוק ניתוחי אחוזים של ההתקפה של אחרי החטאה מכל הטווחים הללו. לפעמים הגנות שאמורות להיות מצויינות לא מתפקדות טוב בגלל איך שההתקפה שלהם זורקת
לגבי האסיסטים זה גם נושא חשוב. יש אינפלציה סטטיסטית היום בליגה. החוק הסטטיסטי כמו תמיד ב-NBA הופך אסיסט לכמעט לא מדיד:
In basketball, an assist is awarded only if, in the judgement of the statistician, the last player's pass contributed directly to a made basket. An assist can be awarded for a basket scored after the ball has been dribbled if the player's pass led to the field goal being made.
עכשו אם ווסטברוק מסר מסירה לאולדיפו שלא היה כלל פנוי ואולדיפו כדדרר בסייד סטפ כדי להיפטר מהשומר כמה המסירה אליו גרמה באופן ישיר לסל? ואם כדור נכנס לפוסט והשחקן תפס את הכדור ובספין נכנס לרוורס לייאפ כמה קרדיט צריך לקבל המוסר? בעיניי אסיסט משני או אסיסט הוקי בו שחקן מפתה שמירה כפולה מוצא שחקן פנוי שמקבל עזרה וזה מוביל למסירה לשחקן פנוי אף יותר זה יותר "עזרה" ליצירת הסל ממה שתיארתי (הנה נתתי קרדיט ללברון שעושה הרבה כאלה). לגבי החלוקה לעמדות אני נגד כי אין היום דרך לקבוע מה העמדה של שחקן חוץ מהדף שנותנים לסטטיסטיקאים ולטלויזיה… מספרי 4 ו5 משחקים בחוץ וגארדים חותכים לסל ומסיימים. מה שכן הוכח שזריקות לשלוש שמבאו ממסירות מתוך הצבע נקלעות באחוז טוב יותר משלשות שבאו אחרי מסירות רוחב או מאחורה.
ברור שישנה בעייה עם ההחלטות על האסיסטים
אמנם זו השורה של גילרי, אבל אני ארשה לעצמי להעיר במקומו שהעניין של יותר פוזשנים לא נכון בעיקר אם אתה משווה להתקפות הברק של שנות ה60 -70.
וגם זריקות מבחוץ לא נותנות יותר ריבאונדים בשל התקפות מהירות לכאורה, אלא אם אתה התכוונת לכך שהזריקה מחוץ לקשת נותנת ריבאונד יותר ארוך ונגיש לגארדים.
לגבי האסיסטים כמדד כמעט לא מדיד – זה תמיד היה ככה, סטוקטון עשה מזה קריירה,סקיילס רשם שיא אסיסטים בזכות זה, אבל מצד שני זה גם יותר מורכב, אם הפוינט מזהה לדוגמא מיסמאץ' או ספייס ומוסר את הכדור, והשחקן עדיין נותן איזה מוב נוסף, אפשר לפרגן למוסר אסיסט. אבל אני מסכים שיש מסירות פרווה שבינם לבין אסיסט אין כל קשר, ואם המדידות והאנליטקס של היום אפשר לתת על כך את הדעת.
הנקודה הראשונה נכונה בהשוואה לשנות ה90-2000. בא נשאיר תקופות פרי-היסטוריות מחוץ לסיפור.
לגבי הזריקות מבחוץ הבנת נכון, זה נוגע למיקום הנפילה של הכדור החוזר. קח נתון מעניין שיוכיח את הנקודה שלי. OKC לוקחים 45 ריבאונדים למשחק. מתוחם 34.1 בהגנה ו-11.1 בהתקפה. 18.1 ריבאונדים במשחק נלקחים אחרי זריקה מעבר ל-19 פיט. מתוחם 14.7 מעבר לקו ה-3. 6.4 ריבאונדים למשחק נלקחים ממרחק של מעל 10 פיט מהסל, ועוד 8.5 בין 6-10 פיט מהסל. כמובן שהגארדים גם אתלטים.
ווסטברוק לוקח 2.5 ריבאונדים מרשימים למשחק מתחת לסל (בין 0-3 פיט) ועוד 1.8 כ-1-2 מטר מהסל (3-6 פיט). אבל 4.3 ריבאונדים שלו כל משחק באה לאחר זריקה מבחוץ (19+ פיט). כש-3.3 מהן אחרי החטאה מקשת השלוש.
לגבי האסיסטים, זה אומנם תמיד היה ככה מבחינת כדרור. היום נותנים אסיסטים על שחקן שתפס כדור חדר לסל ועלה לג'אמפ. זה כמעט כאילו פשוט סופרים כמה שניות אחרי המסירה הכדור נכנס לסל. כל עוד זה בין 0-3 שניות מחשיבים את זה כאסיסט. יש גם יחס אחר לכוכבים שמקבלים יותר קרדיט כזה. בכל מקרה גם אובייקטיבית יש יותר קאטץ' אנד שוט היום ופחות פוסט-אפ ו-ISO שלא נתנו אסיסטים
טוב, אני צריך להתנצל בפניי סקיילס, אחרי בדיקה קטנה התברר לי שזכרון הטעה אותי, למעט 2-3 אסיסטים מפוקפקים, כל השאר היו ראויים בהחלט.
משחק ענק שלו.
אתה בטוח לגביי עניין הפוזשנים בהשוואה לשנות ה 90 -00 ?
הנה – הב לך 🙂
http://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_stats.html
תסדר את הטבלה לפי pace.
חזרנו לקצב של תחילת שנות ה-90 (שאני מכליל אותם עם שנות ה-80 לפני הנפילה ההתקפית הגדולה מ – 93 – 96…).
מבחינת אסיסטים כנ"ל, מבחינת ריבאונדים אנחנו לגמרי בליגה של ה-80-תחילת 90.
טוב… שנות המילניום המוקדמות..
מה אפשר לצפות מעשור עם אורלנדו, הנטס (פעמיים) ופילי בגמר..
מה שמוזר בעיני עם האסיסטים (שלדעתי חייבים להירשם רק כמסירה ישירה או כדרור אחד), זה שהליגה מדי פעם מבטלת אסיסטים לאחר מעשה (ביטלו להארדן טריפל דאבל השנה כמה ימים לאחר מכן). זאת אומרת שיש מישהו שאשכרה בודק את זה אחרי משחקים.
הבעיה, כמו כל בעיה, היא אחידות. וכמו שריקות לפאול, גם כאן הכוכבים נהנים מהספק
רנדל באמת נראה מצויין השנה. עוד בדראפט עצמו, כשהסלטיקס לקחו את סמארט לפניו חשבתי שזו הייתה טעות. איתו היה להם פאוור מבטיח או במקום הורפורד או לצידו. חבל (בטח כשהוא הלך בסופו של דבר לנמסיס הנצחית)
יש יותר מ6
יש את:
לברון
ראסל
הארדו
גרין
ברוגדון
דוראנט
רנדל
פרייזר